The Same Storm

סיכום

״אותה סערה״ הוא סרט אנסמבל דרמטי של פיטר הדג'ס, המתרחש בימיה הראשונים של מגפת הקורונה, כאשר העולם נכנס לפתע לסגר והמפגש האנושי עובר אל מסכי המחשב והטלפון. הסרט עוקב לאורך יממה אחר שורה של דמויות בארצות הברית, שכל אחת מהן מתמודדת עם משבר אחר, אך כולן חיות בתוך אותה מציאות מטלטלת של בידוד, חרדה ואי־ודאות. במרכז הפסיפס נמצאים הורים וילדים הנאלצים להסתגל לחיים משותפים תחת קורת גג אחת, בני זוג המתמודדים עם מתחים שנחשפו בזמן הסגר, אנשים מבוגרים המנותקים ממשפחותיהם, אנשי מקצוע הנאבקים בתחושת חוסר אונים, ודמויות שמוצאות את עצמן לפתע נדרשות לבחון את אמונותיהן ואת יחסיהן עם הסביבה. בין המשתתפים באנסמבל אפשר למצוא את סנדרה או, מרי-לואיז פארקר, איליין מיי, קווין קליין, אן דאוד, פטרישה ארקט, מרתה פלימפטון, נומה דומזווני וג'ודית לייט. אין כאן גיבור יחיד, אלא קבוצה רחבה של אנשים שונים, שכל אחד מהם מייצג זווית נוספת של אותה תקופה. הסיפורים נמסרים ברובם דרך שיחות וידאו, שיחות טלפון ומפגשים ביתיים, והסגנון הזה מעניק לסרט תחושה אינטימית ולעיתים כמעט תיעודית. הדמויות מדברות על פחד ממחלה וממוות, על בדידות, על אחריות כלפי אחרים, על פוליטיקה ועל שסעים חברתיים, אך גם על הצורך בקשר, בהומור ובחמלה. דרך המפגשים המקוונים מתגלים סודות, נחשפים מתחים ישנים ונבחנת השאלה עד כמה אנשים באמת מסוגלים לראות זה את זה כאשר העולם החיצוני מתפרק. ״אותה סערה״ אינו מותחן מגפה במובן המקובל, אלא דרמה אנושית על רגע היסטורי שהפך חוויות פרטיות למשבר משותף. הסרט מתעניין בפער בין הקרבה הטכנולוגית לבין הריחוק הפיזי, ובאופן שבו משבר לאומי מעצים הן את הקיטוב והן את האפשרות לסולידריות. לעיתים הוא ישיר ומלודרמטי, ולעיתים מציע רגעים עדינים של אירוניה וחום, אך בבסיסו עומדת אמירה פשוטה: גם כאשר כולם לכודים באותה סערה, כל אדם חווה אותה מתוך חייו, פחדיו ופצעיו שלו.