Test Screening
סיכום
״Test Screening״ (2024) הוא מותחן פסיכולוגי עצמאי המתרחש סביב הקרנה סגורה של סרט שטרם יצא לאקרנים. קבוצת צופים מוזמנת להשתתף בהקרנת מבחן, כביכול כדי לחוות דעה על הסרט ולעזור ליוצריו לשפר אותו. אולם מהר מאוד מתברר שהאירוע אינו ניסוי שיווקי תמים: האווירה באולם נעשית טעונה, הסרט המוקרן מתחיל להדהד באופן מטריד את חייהם של הצופים, והגבול בין מה שמופיע על המסך לבין המציאות הולך ומיטשטש. במרכז העלילה עומד היוצר הצעיר שמנסה להגן על עבודתו ועל חזונו האמנותי, מול מפיקים ואנשי תעשייה המבקשים למדוד כל תגובה ולשלוט בתוצאה. לצדו נמצאים הצופים עצמם, שכל אחד מהם מגיע עם מטען אישי, ספקות וסודות, ובהדרגה הופך ממשתתף פסיבי לחלק בלתי נפרד מן הניסוי. ככל שההקרנה מתקדמת, גם הקהל וגם היוצר נאלצים להתמודד עם השאלה מי באמת צופה במי — והאם הסרט נועד לבחון את תגובותיהם, או לחשוף אותם. הסרט עוסק בכוחו של הקולנוע לתמרן רגשות וליצור מציאות, אך גם ביחסים המתוחים בין אמנות לבין מסחר. הוא מטיל ספק במושג ״תגובת הקהל״ ובניסיון להפוך חוויה יצירתית למערכת של נתונים, ציונים והחלטות שיווקיות. לצד זאת, הוא בוחן את הצורך האנושי בסיפורים, את הפחד מפני חשיפה ואת האופן שבו צופים משליכים את עצמם על הדמויות והאירועים שעל המסך. האווירה הסגורה והפרנואידית מעניקה ל״Test Screening״ תחושה של ניסוי קולנועי מתמשך, שבו גם הצופה בבית מוזמן לתהות עד כמה הוא עצמו מוכן להאמין למה שהוא רואה.
