Synthol
Vlogger Eryk documents his preparations for his bodybuilding debut. He is helped by the woman of his life: his overprotective mother, Teresa. Before the competition, Eryk meets Mona. As they go out on a date, the online world clashes with reality. But it is still less painful than Eryk's debut.
סיכום
״Synthol״ (2021) הוא דרמת אימה גופנית אפלה העוסקת במתאמן צעיר שהופך את פיתוח הגוף למרכז חייו. מתוך שאיפה להשיג מראה מושלם ולהתקדם בעולם התחרותי של פיתוח הגוף, הוא מתחיל להשתמש בסינתול — חומר המוזרק לשרירים כדי להעניק להם נפח מלאכותי. מה שמתחיל כקיצור דרך אל גוף החלומות הולך ומתפתח להתנהגות כפייתית, כשהגיבור מתקשה להבחין בין משמעת עצמית לבין פגיעה עצמית. סביבו נמצאים אנשים שמייצגים גישות שונות לגופו ולבחירותיו: מאמן או דמות סמכותית המעודדת את שאפתנותו, אנשים הקרובים אליו שמנסים להתריע בפני הסכנה, והסביבה התחרותית שמתגמלת מראה קיצוני גם כשהמחיר הנפשי והפיזי הולך וגובר. ככל שהאובססיה מעמיקה, הסרט מצמצם את עולמו של הגיבור למראה החיצוני שלו ולצורך המתמיד לשנות, לתקן ולהגדיל את עצמו. הסרט משתמש בגוף לא רק כמושא הערצה, אלא גם כזירה של חרדה ואובדן שליטה. דרך סיפורו הוא בוחן דיסמורפיה גופנית, התמכרות לאישור חיצוני, לחצים של גבריות ותחרות, ואת האופן שבו תרבות של “שיפור עצמי” עלולה להפוך למנגנון הרסני. האפקטיביות של ״Synthol״ נובעת מכך שהאימה בו אינה נשענת רק על המראות הפיזיים, אלא על ההבנה שהגיבור עצמו מתקשה לראות את הסכנה: בעיניו, כל צעד קיצוני הוא עוד שלב בדרך לשלמות. מדובר ביצירה לא נעימה במכוון, שמחברת בין אימת גוף לבין ביקורת על חברה המעריכה הופעה חיצונית יותר מאשר בריאות, זהות וקבלה עצמית.
