Stric
סיכום
„הדוד” (Stric, 2022) הוא מותחן פסיכולוגי אפל בעל גוון סאטירי, המתרחש בערב חג המולד בבית משפחה בלקנית. האב, האם ובנם מתכוננים לארח את הדוד, קרוב משפחה שחי בגרמניה ומגיע לביקור חגיגי כשהוא מצויד במתנות, סיפורים ונוכחות שממלאת את הבית. בתחילה נדמה שמדובר במפגש משפחתי מעט מתוח אך שגרתי, אולם ההתנהגות של הדוד, הציפיות שלו מבני הבית והטקסים החוזרים של הערב יוצרים בהדרגה תחושה הולכת וגוברת שמשהו אינו כשורה. במרכז הסרט עומדים בני המשפחה, המנסים לשמור על חזות של נימוס, מסורת ואחדות, מול דמותו הדומיננטית של הדוד — אדם כריזמטי, נדיב לכאורה, אך גם מאיים ובלתי צפוי. ככל שהערב מתקדם, הגבולות בין אירוח משפחתי, כפייה רגשית ויחסי כוח מיטשטשים, והבית הופך למרחב סגור ומעיק שבו קשה לדעת מי באמת שולט במצב. הסרט משתמש במבנה כמעט מעגלי, בדיאלוגים שחוזרים על עצמם ובפער שבין אווירת חג נוסטלגית לבין תחושת אימה הולכת ומצטברת. דרך סיפור המשפחה הוא עוסק במחיר של נאמנות למסורות, בזיכרונות קולקטיביים מודחקים, בטראומות שעוברות מדור לדור ובצורך להעמיד פנים שהכול תקין גם כשהמציאות מתפרקת. לצד מרכיבי האימה, „הדוד” מציע גם ביקורת על סמכותנות, על געגוע רומנטי לעבר ועל מוסדות משפחתיים המנציחים שתיקה וצייתנות. זהו סרט איטי, מסוגנן ומטריד, שבו המתח נבנה פחות באמצעות זעזועים פתאומיים ויותר באמצעות תחושת חוסר הנוחות המתמשכת וההבנה שמשהו עמוק ומסוכן מסתתר מאחורי ארוחת החג.
