Settembre
Over the course of a day in September, three loosely related people realize their life is not the one they dreamt of.
סיכום
"ספטמבר" (2022), סרט הביכורים של ג'וליה שטייגרוולט, הוא דרמה אנושית עדינה על כמה תושבים ברומא שמגלים, כמעט באותו זמן, שהחיים שאליהם התרגלו אינם מספקים אותם עוד. חודש ספטמבר משמש כאן לא רק כרקע עונתי, אלא גם כסמל לתקופת מעבר: זמן של חשבון נפש, של התעוררות ושל ניסיון להתחיל מחדש. במרכז העלילה נמצאת פרנצ'סקה, אישה נשואה שהשגרה והנישואים שלה הפכו למרחב נטול חום וריגוש. לצדה מופיעות דמויות נוספות, ובהן דבורה, חברתה הקרובה, גוגליילמו, רופא שנושא עמו בדידות משלו, אנה, אישה הנאבקת למצוא מקום וביטחון, ופייטרו, נער צעיר המתמודד עם המבוכה, הסקרנות והכמיהה של אהבה ראשונה. סיפוריהם משתלבים זה בזה בהדרגה, לעיתים דרך קשרים ישירים ולעיתים באמצעות מפגשים קטנים ויומיומיים, ויוצרים פסיפס של אנשים שמבקשים שיראו אותם באמת. הסרט אינו נשען על תפניות דרמטיות גדולות, אלא על מחוות, שיחות, שתיקות ורגעים שבהם דמות מעזה לחרוג מעט מהתפקיד שהחיים הכתיבו לה. דרך הקשרים בין הדמויות הוא עוסק בבדידות בתוך זוגיות ובמשפחה, בפחד מפני שינוי, בצורך באינטימיות ובפער שבין הרצונות שלנו לבין האופן שבו אנו מנהלים את חיינו בפועל. לצד הדמויות הבוגרות, גם סיפור ההתבגרות של פייטרו מדגיש עד כמה חיפוש אחר אהבה והכרה הוא חוויה משותפת לכל גיל. "ספטמבר" הוא סרט צנוע, חם ומאופק, שמוצא דרמה ברגעים הקטנים שבהם אנשים מתחילים להבין שהם רשאים לרצות יותר. הוא מציע מבט מלא חמלה על חולשות אנושיות ועל האפשרות, גם לאחר שנים של קיפאון, לפתוח דלת לשינוי.
