Piercing
Adrian is a straight-passing trans guy who pierces his ear to impress his crush. When his earring elicits homophobic slurs from a passing car, he decides to confront his harasser to prove his own machismo.
סיכום
“Piercing” הוא מותחן פסיכולוגי אפל, מסוגנן ומטריד, המתמקד בריד, גבר נשוי ואב צעיר שנראה כלפי חוץ כאדם רגיל לחלוטין, אך מסתיר בתוכו דחפים אלימים ומחשבות אובססיביות. לאחר שהוא יוצא מביתו לנסיעת עבודה, ריד מתכנן להיפגש עם אישה זרה ולבצע מעשה קיצוני שתכנן בקפידה. הבחירה שלו נופלת על ג’קי, עובדת מין שמגיעה לחדר מלון כשהיא עצמה נושאת עמה עולם פנימי סוער, פגיעות עמוקה ונטייה להתנהגות בלתי צפויה. המפגש בין השניים מתחיל כמו משחק של צייד וניצוד, אך במהרה מתברר שאיש מהם אינו מתאים לתפקיד הברור שהמציאות כביכול הקצתה לו. ריד מנסה לשמור על שליטה ולהיצמד לתסריט שהכין מראש, בעוד ג’קי מערערת את התוכניות שלו באמצעות התנהגות חידתית, קיצונית ולעיתים כמעט תיאטרלית. סביבם מרחף גם עולמו הביתי של ריד, ובמיוחד הפער בין תדמיתו כאב וכבעל לבין הפנטזיות האלימות שהוא משתדל להסתיר. הסרט נשען במידה רבה על הדינמיקה בין כריסטופר אבוט למיה וסיקובסקה. אבוט מגלם את ריד כדמות מאופקת, מתוחה ומנוכרת, אדם שמנסה להפוך את חייו ואת דחפיו למערכת מסודרת של חוקים ושליטה. וסיקובסקה מעניקה לג’קי נוכחות בלתי יציבה ומגנטית, המשלבת פגיעות, מיניות, כאב והומור שחור. הכימיה ביניהם הופכת את המפגש למעין דו־קרב פסיכולוגי, שבו הגבולות בין תוקף לקורבן, בין משחק למציאות ובין תשוקה לאלימות הולכים ומיטשטשים. “Piercing” עוסק בפנטזיות מודחקות, בזהות שאנשים בונים לעצמם ובפער שבין החיים הנורמטיביים לבין הדחפים שאותם הם מסתירים. הוא בוחן גם את הקשר המורכב בין מין, כאב, שליטה והשפלה, אך עושה זאת בסגנון מסוגנן ומרוחק יותר מאשר באופן ריאליסטי. הבימוי הצבעוני, העיצוב המדויק, המוזיקה והאווירה המזכירה סרטי ג’אלו ואימה אירופיים מעניקים לסיפור תחושה של אגדה מעוותת או סיוט מעוצב בקפידה. זהו סרט קצר, אינטנסיבי ולא נוח לצפייה, שמעדיף מתח פסיכולוגי, אירוניה ואווירה על פני הסברים ישירים. הוא אינו מבקש מהצופה להזדהות בקלות עם גיבוריו, אלא לבחון אותם ממרחק ולשאול עד כמה שליטה היא אשליה, ומה קורה כאשר שני אנשים פצועים מנסים להפוך את הפנטזיות שלהם למציאות.
