מפלצתי
מותחן אימה בכיכוב כריסטינה ריצ'י ("צהובות"). לורה היא אימא לילד בן 7 העונה לשם קודי. לאחר שאשתקד הילד טבע בבריכה כשהאבא צפה בטלוויזיה והאימא שהתה במכולת, מחליטה לורה לקחת את קודי ולברוח הרחק מביתם שבעיירה סרה. כל הטלפונים מבעלה ומאימה לא עוזרים והיא מחליטה להישאר במקום מבודד יחד עם בנה. אך כשהיא חווה, יחד עם בנה, הימצאותה של מפלצת מסתורית באגם שלצד ביתה השכור, אז היא תבין שאולי היא חיה בצללים ומציאות חייה אינה מה שחשבה...
סיכום
"מפלצתי" (2022) הוא מותחן אימה פסיכולוגי בכיכובה של כריסטינה ריצ'י, המשלב אווירה גותית, מסתורין משפחתי ותחושת איום שהולכת ומתגברת. במרכז הסרט עומדת לורה, אם צעירה המנסה לפתוח דף חדש בחייה לאחר אירוע טראומטי שהותיר את משפחתה מרוסקת. היא עוזבת את ביתה ואת בעלה ולוקחת איתה את בנה בן השבע, קודי, אל בית מבודד ליד אגם, בתקווה להתרחק מהעבר ולספק לילד סביבה בטוחה ורגועה יותר. אלא שהשלווה במקום החדש מתבררת כחלקית בלבד. קודי מבחין בנוכחות מסתורית באגם הסמוך, ולורה מתחילה לחוות בעצמה תופעות שקשה להסביר. ככל שהימים חולפים, הגבול בין סכנה ממשית לבין פחדים, זיכרונות ותחושות מודחקות הולך ומיטשטש. השיחות המטרידות מבעלה ומאמה, הבדידות הכמעט מוחלטת וההתנהגות החריגה של הסובבים אותה מחזקים את התחושה שלורה אינה יכולה לסמוך על איש — אולי אפילו לא על תפיסת המציאות שלה. ריצ'י מעניקה ללורה הופעה טעונה ופגיעה, שמצליחה לשלב בין אינסטינקט אימהי עז לבין עייפות, אשמה וחרדה עמוקה. מולה ניצב קודי, ילד רגיש ודמיוני שנאלץ להתמודד עם עולם של מבוגרים שאינם תמיד מאמינים לו או מבינים את פחדיו. הקשר בין האם לבנה הוא הלב הרגשי של הסרט: לורה מנסה להגן עליו מפני מה שנמצא בחוץ, אך גם מפני הצללים שהעבר הותיר בתוך ביתם ובתוכה. "מפלצתי" עוסק באימה הורית, בטראומה שלא מרפה ובפער שבין הרצון לברוח לבין חוסר היכולת להשאיר את העבר מאחור. האגם והמפלצת שבו משמשים לא רק מקור למתח, אלא גם דימוי לכאב מודחק ולסודות שמאיימים לעלות אל פני השטח. הסרט מתקדם בקצב איטי ומכוון, ומעדיף אווירה מטרידה, צילום אפל ותחושת אי־נוחות מתמשכת על פני רצף של הפחדות ישירות. התוצאה היא סרט אימה אינטימי, שעיקר כוחו אינו רק בשאלה מה מסתתר באגם, אלא במה שהדמויות מנסות בכל כוחן לא לראות.
