Lynch/Oz

סיכום

״לינץ׳/עוז״ (2023) הוא סרט תיעודי-מסאי של אלכסנדר אוֹ. פיליפ, הבוחן את הקשר העמוק והמורכב בין הקולנוע של דייוויד לינץ׳ לבין ״הקוסם מארץ עוץ״, הסרט הקלאסי משנת 1939. במקום להציע ביוגרפיה מסודרת של לינץ׳ או ניתוח ישיר של כל יצירותיו, הסרט יוצא מנקודת ההנחה שארץ עוץ היא מעין מפתח להבנת הדמיון הקולנועי שלו: עולם שבו המציאות היומיומית עשויה להיסדק בכל רגע, ומאחוריה להיחשף מרחב חלומי, אפל, מאיים ומפתה. הסרט נע בין קטעים מתוך ״הקוסם מארץ עוץ״, סרטיו של לינץ׳ וחומרי ארכיון, ומציג פרשנויות של יוצרים ומבקרי קולנוע שונים. בין המשתתפים אפשר למצוא את ג׳ון ווטרס, דייוויד לואורי, קארין קוסאמה, רודני אשר ואחרים, שכל אחד מהם מתבונן בזווית אחרת על ההשפעה של הסרט הקלאסי ועל האופן שבו היא מהדהדת ביצירות כמו ״קטיפה כחולה״, ״לב פראי״, ״מלהולנד דרייב״ ו״אינלנד אמפייר״. לינץ׳ עצמו אינו מופיע כמרואיין המרכזי שמסביר את עבודתו; דמותו נוכחת בעיקר דרך הסרטים, היצירה והעקבות שהותיר אחריו. ההשוואה בין הבמא́י לבין ״עוז״ אינה נשענת רק על דמיון חזותי. הסרט עוסק במעבר בין עולמות, בזהויות כפולות, באמריקה הנתפסת כמרחב תמים ומאיים בעת ובעונה אחת, ובמתח שבין ביתיות מוכרת לבין תשוקה לברוח ממנה. הוא בוחן גם את הדרך שבה קולנוע משתמש בצבע, במוזיקה, בעיצוב תפאורה ובחלום כדי לבטא פחדים ותשוקות שאי אפשר לנסח במילים. דורותי, הדרך אל עוץ והדמויות המוזרות שהיא פוגשת הופכים כאן למעין ארכיטיפים, שניתן לזהות מחדש אצל לינץ׳ בדמויות נשיות מפוצלות, במרחבים מסתוריים ובמציאות שאינה מצייתת לחוקי ההיגיון. ״לינץ׳/עוז״ הוא בראש ובראשונה מסע פרשני אל תוך מקורות ההשראה של אחד היוצרים הייחודיים בקולנוע האמריקאי. הוא פונה הן למעריצי לינץ׳ והן לצופים המעוניינים להתבונן מחדש ב״הקוסם מארץ עוץ״, ומציע לראות בשני הסרטים לא יצירות נפרדות בלבד, אלא שערים אל עולם שבו התמימות והסיוט, היומיום והפנטזיה, מתקיימים זה לצד זה.