Full Time
סיכום
“פול טיים” (Full Time), או בשמו הצרפתי “À plein temps”, הוא דרמה קצבית ואינטנסיבית על מאבק יומיומי שנדמה בתחילה כמעט שגרתי, אך הולך ונעשה בלתי אפשרי. במרכז הסרט עומדת ז’ולי, אם חד-הורית לשני ילדים המתגוררת בפרבר מרוחק ועובדת בפריז כמנהלת משק הבית במלון יוקרתי. בכל יום היא נאלצת לקום לפנות בוקר, לדאוג לילדיה, להסיע אותם למסגרות, לנסוע ברכבות לעיר ולעבוד שעות ארוכות — ואז לחזור על כל המסלול בכיוון ההפוך. כאשר ז’ולי משיגה הזדמנות לראיון עבודה בתחום המקצועי שאליו היא שואפת להתקדם, היא מתחילה לנסות לפלס לעצמה דרך אל חיים יציבים וטובים יותר. אלא שבמקביל פורצת שביתת תחבורה רחבת היקף, והמערכת שעליה נשען כל עולמה מתחילה לקרוס. כל עיכוב, ביטול או שינוי בלתי צפוי מאיים על מקום עבודתה, על הטיפול בילדים ועל היכולת שלה לעמוד בדרישות היום-יום. הסרט עוקב מקרוב אחר ניסיונותיה לאלתר פתרונות, להיעזר באנשים סביבה ולהמשיך לנוע קדימה גם כשהזמן הולך ואוזל. לור קלמי מעניקה לז’ולי הופעה פיזית ורגשית סוחפת. היא מגלמת אישה נחושה, אחראית ומיומנת, אך גם מותשת עד הקצה, שנאלצת לתמרן בין אחריות הורית, תנאי עבודה תובעניים וצורך בסיסי בביטחון כלכלי. לצדה נמצאים ילדיה, שהקשר עמם מעניק לסיפור את הממד האינטימי והרגשי שלו, וכן עמיתים, מטפלים ואנשים מזדמנים שהופכים לחלק ממערכת התמיכה השברירית שלה. הבמאי אריק גראבל מצלם את חייה של ז’ולי כמעט כמו מותחן: רכבות, כבישים, מדרגות ומסדרונות הופכים לזירה של מרדף בלתי פוסק. העריכה המהירה והקצב הלחוץ מעבירים את תחושת הזמן המתכווץ ואת הפחד המתמיד מפני טעות קטנה שתגרור שרשרת של השלכות. לצד המתח, הסרט מציע מבט חד על אי-השוויון המעמדי, על חוסר הביטחון של עובדים שאינם יכולים להרשות לעצמם להיעדר אפילו יום אחד, ועל הפער בין עולם השירות המפואר לבין האנשים שמחזיקים אותו מתפקד. “פול טיים” הוא בראש ובראשונה סרט על זמן: מי זוכה לשלוט בו, ומי נאלץ למכור כל דקה ממנו כדי לשרוד. זהו גם סיפור על אימהות, על עמידות ועל המחיר האנושי של חברה שבה כל תקלה אישית או ציבורית נופלת כמעט במלואה על כתפיו של הפרט. בלי להישען על דרמה מוגזמת, הסרט יוצר חוויה מתוחה ומעוררת הזדהות, שממחישה עד כמה החיים המודרניים יכולים להפוך את שגרת היום למאבק הישרדות.
