Errante corazón
סיכום
״לב תועה״ (Errante corazón, 2021) הוא דרמה ארגנטינאית אינטימית, בכיכובו של לאונרדו סבראגליה, העוקבת אחר סנטיאגו, אב גרוש וגבר הומוסקסואל בגיל העמידה, שנמצא בתקופה של טלטלה רגשית. חייו נעים בין קשרים רומנטיים לא יציבים, געגועים לעבר וניסיון לשמור על קרבה לבתו המתבגרת, ליילה, הניצבת בפני שלב חדש ועצמאי בחייה. כאשר ליילה מתחילה להתרחק ממנו ולהתכונן לעזיבת הבית, סנטיאגו מתקשה להשלים עם השינוי. הקשר ביניהם הוא לב הסרט: מצד אחד יש בו אהבה עמוקה, הומור וקרבה, ומצד אחר גם מתחים, תלות הדדית ופחד מפני בדידות. סביבם מופיעים בני זוג לשעבר, מאהבים חדשים ודמויות נוספות המשקפות את ניסיונותיו של סנטיאגו למצוא יציבות בתוך עולם פנימי סוער. הבמאי לאונרדו ברז׳יצקי מציג את סנטיאגו כדמות מורכבת ולא תמיד נוחה לעיכול: אדם נדיב ורגיש, אך גם אימפולסיבי, פגיע ולעיתים הרסני כלפי עצמו וכלפי הסובבים אותו. הסרט עוסק בהורות ובשחרור, במשבר גיל המעבר, בזהות מינית, בתשוקה ובצורך האנושי באהבה ובאישור. הוא מתעניין פחות בעלילה מסורתית ויותר בתחושות — במעברים החדים בין אופוריה לדכדוך, בין אינטימיות לניכור ובין הרצון להיאחז לבין ההכרח להמשיך הלאה. באמצעות משחק חשוף מאוד של סבראגליה ושל מירנדה דה לה סרנה, ״לב תועה״ יוצר דיוקן מלנכולי אך חי של אדם שמנסה להגדיר מחדש את מקומו במשפחה, בזוגיות ובחברה. זהו סרט על אהבה שאינה תמיד מספיקה כדי למנוע כאב, ועל הקושי לקבל את העובדה שגם הקשרים הקרובים ביותר משתנים עם הזמן.
