נגוע

אחד הסרטים החריגים והיפים ביותר בנוף הקולנוע הישראלי של שנות ה-80. הפיצ'ר הראשון של עמוס גוטמן הוא למעשה אוטוביוגרפיה שחושפת את האומן בשתי האובססיות המרכזיות של חייו: סרטים וגברים. סרטו של גוטמן היה הראשון שנגע באופן רציני (בניגוד ללגלגני/קומי) בחיי הרגש, הפנטזיה והמין של בחור הומוסקסואל שנורא רוצה לעשות סרט אבל מתמודד עם יצר הרס עצמי שמאיים על פוריותו