דאלילנד

סיכום

בניו יורק של 1973, ג׳יימס לינטון, עוזר גלריה צעיר ושאפתן, מקבל משימה שנראית בתחילה כמו הזדמנות מקצועית חלומית: לסייע לסלבדור דאלי המזדקן להתכונן לתערוכה ולהופעה גדולה. אולם המפגש עם האמן אינו מסתכם בעבודה משרדית או בסידור יצירות. ג׳יימס נשאב אל עולמו הפרוע, התיאטרלי והכאוטי של דאלי, ואל חוג המקורבים, האמנים והמעריצים שמקיפים אותו. במרכז הסרט עומד דאלי, בגילומו הכריזמטי של בן קינגסלי, כאמן מבריק, ראוותני ומניפולטיבי, שמטשטש ללא הרף את הגבול בין יצירת אמנות לבין מופע. לצדו נמצאת גאלה, אשתו והמוזה הוותיקה שלו, שמגולמת בידי ברברה סוקובה. מערכת היחסים ביניהם מוצגת כשותפות מורכבת ורבת עוצמה, המשלבת אהבה, תלות, קנאה, שליטה ונאמנות. דרך ג׳יימס נחשפים גם האנשים הצעירים והאקסצנטריים בחייו של דאלי, בהם אמנים ומקורבים שמנסים למצוא את מקומם בתוך הסחרור היצירתי והחברתי שסביבו. ככל שג׳יימס מתקרב לדאלי, הוא מגלה שמאחורי התדמית הציבורית, השפם האיקוני וההתנהגות המוחצנת מסתתר אדם הקשור עמוקות לעברו ולמיתוס שבנה סביב עצמו. הסרט נע בין ההווה של שנות השבעים לבין זיכרונות מתקופות מוקדמות יותר בחיי דאלי וגאלה, ומציע הצצה לאופן שבו אמנים יוצרים לא רק יצירות, אלא גם דמויות ציבוריות וזהויות שהופכות לחלק בלתי נפרד מיצירתם. ״דאלילנד״ עוסק במתח שבין גאונות אמנותית לבין ניצול, בין חופש יצירתי לבין מסחריות, ובמחיר שמשלמים אנשים הסובבים אישיות גדולה מהחיים. זהו גם סיפור התבגרותו של ג׳יימס, שנאלץ לבחון את תפיסותיו על הצלחה, אהבה ואמנות כשהוא מגלה שעולם הזוהר של האמן הנערץ עליו מורכב, אפל ופגיע בהרבה מכפי שנדמה מבחוץ. הסרט אינו מנסה להציג ביוגרפיה מקיפה של דאלי, אלא דיוקן צבעוני ואינטימי של תקופה, של מערכת יחסים ושל המיתוס שנוצר סביב אחד האמנים המסקרנים במאה העשרים.