Dashcam

סיכום

«Dashcam» הוא סרט אימה מוקומנטרי מ־2022, המוצג כמעט כולו דרך מצלמת הדרך, הטלפון והשידורים החיים של אנני הארדי. אנני, יוצרת תוכן קולנית ומתריסה מלוס אנג'לס, מגיעה לבריטניה בתקופת הסגרים של מגפת הקורונה, כשהיא מתייחסת בחשדנות ובזלזול לכללי הבידוד ולשיח הציבורי סביב המגפה. היא מתארחת אצל חבר ותיק בשם סטרץ', אך נוכחותה הפרובוקטיבית והבלתי צפויה מערערת במהירות את היחסים ביניהם ואת השגרה הביתית שלו ושל בת זוגו, קלייר. כאשר אנני יוצאת לנסיעה שבתחילה נראית כמו טובה פשוטה או עבודה זמנית, היא אוספת נוסעת מסתורית בשם אנג'לה. מכאן המסע מקבל תפנית מאיימת, והדרך הלילית הופכת למאבק הישרדות כאוטי, המתועד בזמן אמת בפני קהל מקוון. ככל שהאירועים מסתבכים, קשה יותר להבחין בין סכנה ממשית, פרשנות מוטעית ואופן הצגה שמיועד למשוך צפיות. אנני היא גיבורה לא שגרתית: היא מצחיקה, אימפולסיבית וכריזמטית, אך גם אנוכית, תוקפנית וחסרת אמפתיה, והסרט אינו ממהר להפוך אותה לדמות שקל להזדהות איתה. מולה עומדים סטרץ', שמנסה לשמור על מידה של אחריות ושליטה, קלייר, שנקלעת לעימות עם אנני, ואנג'לה, שהופעתה המסתורית מניעה את החלק המרכזי של הסיוט. מעבר לאימה ולמרדפים, «Dashcam» עוסק בבדידות של תקופת הסגר, בחרדה קולקטיבית ובאופן שבו רשתות חברתיות הופכות משבר אישי למופע פומבי. הסרט מבקר את תרבות השידורים החיים, את ההתמכרות לתשומת לב ואת הטשטוש בין אמת, קונספירציה ובידור. השימוש בצילום לא יציב ובזווית הראייה המוגבלת של מצלמת הרכב יוצר תחושה של חוסר שליטה, גם אם הסגנון הפרוע והדמות המרכזית עשויים להיות מקטבים. זהו סרט אימה אנרגטי, גס ומכוון לעורר אי־נוחות, יותר מאשר לספק חוויה מעודנת או פסיכולוגית.