
Clone
In the future, every U.S. citizen has the right to own one clone of themself. Clones have no rights and can only become citizens if emancipated by their original human. After 30 years together, Alex suddenly elects to emancipate his clone Richie, but his closest friends begin to question his true intentions.
סיכום
“Clone” (2023) הוא מותחן מדע בדיוני העוסק בשאלות של זהות, זיכרון והגבולות המוסריים של המדע. במרכז הסרט עומד אדם צעיר המתעורר לאחר אירוע טראומטי ומגלה שמשהו בחייו אינו כפי שהיה. ככל שהוא מנסה להרכיב מחדש את רצף האירועים ולשוב אל סביבתו הקרובה, הוא נחשף לנוכחותו של כפיל שנוצר באופן מלאכותי — ולמערכת גדולה ומסוכנת יותר, המבקשת לשלוט בגורלו. הדמות המרכזית נאלצת להתמודד לא רק עם סכנה פיזית, אלא גם עם האפשרות שאישיותו, זיכרונותיו ומערכות היחסים שלו אינם ייחודיים כפי שהאמין. לצדו נמצאים בת זוגו, המנסה להבין אם אפשר לסמוך עליו ועל מה שהוא מספר, וחוקר או מדען הקשור לתהליך השיבוט ומייצג את הצד האידיאולוגי והמעשי של הניסוי. סביבם פועלים גורמים בעלי אינטרסים שונים, המעדיפים לשמור את האמת מוסתרת — גם במחיר של מניפולציה ושלילת חירות. הסרט משתמש במוטיב הכפיל כדי לבחון מה הופך אדם לאדם: הגוף, הזיכרונות, הבחירות או הקשרים שהוא יוצר עם אחרים. במקביל הוא מעלה שאלות על אחריות מדעית, על המסחור של גוף האדם ועל הסכנה שבהפיכת טכנולוגיה מתקדמת לכלי לשליטה. האווירה האפלה והפרנואידית מחזקת את תחושת חוסר הוודאות, כשהצופה, כמו הגיבור, מתקשה לדעת למי להאמין ומה מתוך המציאות שסביבו אכן אמיתי. “Clone” אינו מסתפק ברעיון המדעי של שכפול אנושי, אלא משתמש בו כבסיס למותחן פסיכולוגי על אובדן שליטה ועל המאבק לשמור על זהות עצמאית בעולם שבו אפשר להעתיק כמעט כל דבר — מלבד אולי את החוויה האנושית עצמה.


