Benediction

סיכום

“Benediction” (2021), סרטו של טרנס דייוויס, הוא דרמה ביוגרפית מהורהרת על המשורר הבריטי זיגפריד ששון, שנחשב לאחד הקולות הבולטים והנועזים שנולדו מתוך מלחמת העולם הראשונה. הסרט עוקב אחר חייו מן השירות בחזית, דרך מחאתו הפומבית נגד המשך המלחמה, ועד לשנים שלאחריה, שבהן הוא מנסה להתמודד עם הטראומה, עם תהילתו הספרותית ועם מערכות היחסים הסוערות שעיצבו את חייו. ששון, בגילומו של ג’ק לודן בצעירותו ושל פיטר קפאלדי בשנותיו המאוחרות, מוצג כאדם חד, כריזמטי ופגיע, שהשירה שלו נולדת מתוך זעם עמוק על האופן שבו הממסד והחברה שולחים צעירים אל מותם. בתחילה הוא חייל מעוטר ונאמן, אך חוויותיו בשוחות והמפגש היומיומי עם האבסורד והאכזריות של הקרבות גורמים לו לצאת נגד המלחמה, גם במחיר של עימות עם הצבא ועם הממסד הבריטי. במקביל, הוא מתקרב למשוררים ואמנים אחרים, ובהם וילפרד אוון ורוברט גרייבס, וחי בתוך חוג חברתי נוצץ של יוצרים, אריסטוקרטים ואנשי במה. חייו הרגשיים מורכבים לא פחות. ששון מנהל קשרים עם גברים, ובהם המשורר והחברה הגבוהה סטיבן טננט, מערכת יחסים שמספקת לו אינטימיות והשראה אך גם חושפת את הקושי לחיות בגלוי בחברה שמרנית ועוינת. בהמשך הוא נישא להסטר גאטי, והסרט מתבונן ברגישות בפער שבין הציפיות החברתיות לחיי משפחה לבין זהותו ותשוקותיו של ששון. גם דמויות כמו אייבור נובלו ומעגלי התרבות הלונדוניים מדגישות את העולם הזוהר והמתעתע שבו הוא נע. דייוויס אינו מספר את הסיפור כביוגרפיה ליניארית מסורתית, אלא יוצר פסיפס של זיכרונות, שיחות, קטעי שירה ותמונות מחיי הגיבור. הקצב איטי ומכוון, והסרט נשען יותר על אווירה, מבטים ודקויות מאשר על עלילה דרמטית ישירה. השירים והדיאלוגים משמשים בו חלון לנפשו של ששון, בעוד שהמעברים בין תקופות מדגישים כיצד העבר ממשיך להתקיים בהווה. במרכז “Benediction” עומדות שאלות על טראומה ואשמה, על המחיר הנפשי של מלחמה ועל הקשר שבין כאב ליצירה. הסרט עוסק גם באהבה ובדחייה, בזהות מינית בעולם מגביל, בהתנגשות בין חירות אישית לבין מוסכמות חברתיות, ובניסיון למצוא משמעות לאחר שאירוע היסטורי מטלטל שינה את האדם מן היסוד. זהו סרט אינטימי, מלנכולי ופיוטי, שמציע דיוקן מורכב של אמן גדול ושל אדם שמתקשה להיפרד מן הפצעים שהפכו אותו למשורר.