BDE

סיכום

«BDE» (2023) היא קומדיה צרפתית פרועה של מישל יון, העוסקת בארבעה חברים ותיקים שהכירו בתקופת לימודיהם בבית ספר למנהל עסקים. שנים רבות אחרי ימי הפרועים בקמפוס, הם נפגשים מחדש לחופשת סקי שאמורה להחזיר אותם לרגעים העליזים של נעוריהם. אלא שהמפגש המחודש חושף עד כמה השתנו חייהם: הקריירות קיבלו כיוונים שונים, הזוגיות והמשפחה הציבו אחריות חדשה, והפער בין האדם שהיו לבין האדם שהם מנסים להציג כיום הולך וגדל. במרכז עומדת החבורה עצמה, ובראשה דמויות גבריות שהתרגלו למדוד הצלחה באמצעות כסף, מעמד, כריזמה וכיבושים. לצד החברים מופיעים בני ובנות זוג, ילדים ודמויות צעירות יותר, שמדגישים את ההתנגשות בין דור הסטודנטים של פעם לבין העולם העכשווי. החופשה, שמתחילה כניסיון לחגוג את החברות הישנה, הופכת בהדרגה למבחן לאופי שלהם וליכולת להמשיך להתנהל כאילו דבר לא השתנה. הסרט משתמש בהומור גס, מצבים מביכים והגזמה קומית כדי לעסוק בנוסטלגיה, במשבר אמצע החיים ובקושי להיפרד מהנעורים. מאחורי המסיבות והכאוס מסתתרת גם ביקורת על תרבות ההצלחה, על פריבילגיות של גברים מהמעמד המבוסס ועל הפער בין דימוי עצמי לבין המציאות. «BDE» אינו מתעניין במיוחד בריאליזם או בעידון, אלא באנרגיה של קומדיית חברים: חבורה שמנסה לשחזר את העבר ומגלה שהחברות ביניהם חייבת לעבור שינוי כדי לשרוד בהווה.