Bashira
סיכום
«באשירה» (2021) הוא סרט אימה על־טבעי עצמאי, שבמרכזו באשירה, צעירה שמנסה לפתוח פרק חדש בחייה ולהתרחק מעבר שממשיך לרדוף אותה. זמן קצר לאחר שהיא מתמקמת בסביבה החדשה, מתחילים להתרחש סביבה אירועים מטרידים: תחושות נוכחות בלתי מוסברת, חזיונות, הפרעות בשינה ותופעות שקשה להבחין אם מקורן בעולם הרוחות או בנפשה המתערערת. ככל שההתנסויות מתגברות, באשירה נאלצת לחפש תשובות ולשתף את הקרובים אליה במה שקורה, אף שלא כולם ממהרים להאמין לה. לצדה מופיעים בני משפחה, חברים ואנשים המנסים לסייע לה — או לפחות להבין מה היא חווה. היחסים ביניהם מעניקים לסרט ממד אישי, משום שהאימה אינה נובעת רק מן הישות או מן הכוח המאיים, אלא גם מן הבדידות של מי שמרגיש שאיש אינו מסוגל לראות את המציאות שלו. הסרט בונה בהדרגה את הקשר בין עברה של באשירה, הפחדים שהיא נושאת עמה והנוכחות העל־טבעית המתגלה בחייה. מעבר לסיפור הרוחות, «באשירה» עוסק בטראומה, באבל ובמחיר הנפשי של הדחקת כאב. הוא משחק על הגבול שבין מציאות לדמיון ובוחן כיצד פחד, אשמה וחוסר אמון עלולים לערער את תפיסת העולם של אדם — וגם את האמון שלו בסובבים אותו. האימה כאן היא גם פסיכולוגית ואינטימית: לא רק מה שמסתתר בחשכה חשוב, אלא גם מה שהגיבורה מנסה להסתיר מעצמה. התוצאה היא סרט אווירה איטי יחסית, הנשען על תחושת אי־נוחות מצטברת, על בידוד ועל שאלות הנוגעות לאמונה, לשפיות וליכולת להתמודד עם העבר, מבלי לחשוף מראש את התשובות או את ההתפתחויות המרכזיות.
שחקנים
