Augure

סיכום

“אוגור” (Augure, 2023), סרטו של הבמאי והמוזיקאי הקונגולזי-בלגי בלוג’י, הוא דרמה מסוגננת וסוריאליסטית על שיבה הביתה, על אמונות עממיות ועל המחיר שמשלמים מי שאינם מתאימים לתבניות של משפחתם ושל החברה הסובבת אותם. במרכז העלילה עומד קופי, גבר קונגולזי שחי שנים בבלגיה ושב לקינשאסה עם בת זוגו ההרה, אליס, כדי להכיר אותה למשפחתו ולהתחיל מחדש את חייו במולדת. המפגש עם בני משפחתו אינו הופך לאיחוד מרגש: במקום קבלה, קופי נתקל בחשדנות, בדחייה ובאמונות הטפלות הקושרות את גופו ואת עברו לכוחות אפלים. שובו מציף פצעים ישנים, יחסים משפחתיים טעונים וסודות שלא נפתרו. לצדו מציג הסרט דמויות נוספות, שכל אחת מהן נושאת על גופה או בנפשה את חותם ה”חריגות”: בני משפחתו של קופי, המתמודדים עם פחדים, מסורות וציפיות חברתיות; דמויות צעירות יותר המחפשות דרך להשתחרר מהעבר; ואנשים הנמצאים בשולי החברה ונאלצים להמציא לעצמם זהות חדשה. הסיפורים שלהם מצטלבים בהדרגה ויוצרים תמונה רחבה יותר של קהילה שבה אמונה, חרדה ודמיון משפיעים על האופן שבו אנשים רואים זה את זה. “אוגור” אינו מסתפק בעלילה ריאליסטית. בלוג’י משלב מוזיקה, צבעוניות עזה, תלבושות יוצאות דופן, כוריאוגרפיה ודימויים חלומיים כדי להפוך את המסע של קופי לאגדה מודרנית. הסגנון החזותי המרהיב עומד בניגוד לכאב שבסיפור, ומדגיש את המתח בין המציאות היומיומית לבין עולם שבו קללות, נבואות ורוחות נתפסות ככוחות ממשיים. בלב הסרט נמצאות שאלות על משפחה ושייכות, על המפגש בין אפריקה לאירופה, ועל הדרך שבה חברות מסמנות אנשים כ”מסוכנים”, “מקוללים” או לא נורמליים. זהו גם סרט על זהות גברית, על טראומה בין-דורית ועל האפשרות לבחור את גורלך במקום לקבל את התפקיד שהמשפחה או המסורת ייעדו לך. התוצאה היא יצירה יוצאת דופן, מוזיקלית ועמוסת סמלים, שמספרת סיפור אישי על חזרה הביתה ובו בזמן מתבוננת בביקורת על מנגנוני הפחד וההדרה שמעצבים קהילות שלמות.