83

סיכום

הסרט „83” מביא למסך את הסיפור האמיתי והספורטיבי של נבחרת הודו בקריקט, שהגיעה למונדיאל 1983 באנגליה כשהיא נחשבת לאחת הנבחרות החלשות והבלתי מנוסות בטורניר. עד אז הודו מעולם לא ניצחה במשחק גביע עולם, והציפיות ממנה היו נמוכות במיוחד. מול נבחרות חזקות ומבוססות, השחקנים נאלצים להתמודד לא רק עם יריבים על המגרש, אלא גם עם ספקנות, לחץ ציבורי ותפיסה שלפיה עצם ההשתתפות היא הישג מספק. במרכז העלילה עומד קאפיל דב, בגילומו של ראנוויר סינג, קפטן צעיר ונחוש שמאמין ביכולתה של נבחרתו הרבה יותר מכפי שהסביבה מאמינה בה. דב אינו מוצג רק כחובט וכמגיש מוכשר, אלא כמנהיג שמנסה ליצור בתוך הקבוצה תחושת אמון, אחריות ולכידות. לצדו מופיעים שחקנים מרכזיים מהנבחרת, ובהם סוניל גאוואסקר, מוחינדר אמרנת', קרישנמצ'רי סריקאנת', יאשפל שארמה, סנדיפ פאטיל, מאדאן לאל, בלווינדר סאנדהו, סייד קירמאני ואחרים. הסרט מעניק לכל אחד מהם נוכחות ואופי, גם אם לא כולם זוכים לעומק שווה, ובכך הופך את הסיפור ממסעו של כוכב יחיד לסיפורה של קבוצה שלמה. בין ההופעות החשובות נמצאת גם דיפיקה פדוקון בתפקיד רומי בהאטיה, רעייתו של קאפיל דב, שמייצגת את התמיכה האישית והמשפחתית שמאחורי חיי הספורטאי. פאנקאג' טריפאטי מגלם את מנהל הנבחרת, פ'. ר'. מאנ סינג, דמות שמוסיפה לסרט הומור, חום ואנרגיה של אדם המנסה להחזיק יחד חבורה מוכשרת אך לא תמיד ממושמעת. „83” הוא בראש ובראשונה סרט על אנדרדוגים, אך הוא אינו מסתפק בנוסחה המוכרת של ניצחון מול כל הסיכויים. הוא עוסק בכוחה של אמונה, במשמעות של מנהיגות ובאופן שבו קבוצה מצליחה להתעלות מעל היררכיות, אגו ופחד מכישלון. הסרט מדגיש גם את השינוי התרבותי שחוללה הנבחרת בהודו: האופן שבו הצלחה ספורטיבית יכולה להפוך לרגע של גאווה לאומית ולשנות את מעמדו של ענף שלם בתודעה הציבורית. כבימויו של קביר חאן, הסרט משלב שחזור תקופתי עשיר, משחקי קריקט מצולמים במתח ובקצב קולנועי, ורגעים קומיים לצד דרמה אנושית. אורכו הניכר מאפשר להכיר את השחקנים ואת הדינמיקה ביניהם, אם כי לעיתים הוא נוטה להאדיר את האירועים ולהציג אותם באופן מעט חגיגי מדי. ובכל זאת, בזכות הופעתו הכריזמטית של סינג, תחושת האחווה והמשמעות ההיסטורית של הסיפור, „83” מצליח להיות דרמת ספורט מרגשת גם עבור צופים שאינם מכירים לעומק את חוקי הקריקט או את תולדותיו.